ע' נכנסת לחדרי. היא לא מספיקה להתיישב וכבר – "מזל טוב! איזה
חודש את"?
"תודה..." אני ממלמלת, " תחילת חמישי ".
"באמת? אז עלית הרבה לא? תיזהרי לא להשמין יותר מדי, את יודעת מה
קורה אחר-כך..."
*נושמת נשימה ארוכה*
כן, אני בהריון וקשה כבר להסתיר J
אז.. משתפת אתכם קצת בחוויות ההריון שלי.
הרעב:
ערב אחד אני חוזרת מהעבודה ובאמצע הנסיעה מרגישה פתאום רעב עמוק. עמוק
כל כך, כאילו נפער בור ענקי בחלל הבטן שלי. לפני שיצאתי אכלתי כריך ולכן הרעב הזה
מפתיע אותי, תופס אותי לא מוכנה. מחליטה לעצור בתחנת דלק ולקנות לי משהו קטן
לאכול. אני מגיעה הביתה כעבור שעה וניחוחות תבשיל שהגבר מכין שוב מעוררים את הבטן.
מתיישבת לאכול שוב. מה קורה כאן?
במשך שבוע שלם אני חווה רעב שלא הכרתי. אני משתפת חברות (דיאטניות אלא
מה?) ופה אחד הן מחליטות – את בהריון. בהריון? אני קונה בדיקה ביתית והתוצאה
שלילית. ליתר ביטחון, קונה בדיקה נוספת ומבצעת אותה למחרת בבוקר. שוב- תוצאה דומה.
הגוף שלי כנראה השתגע, אני מחליטה.
הבחילות:
יומיים לאחר מכן אני מתעוררת עם בחילות איומות שמשתקות אותי. ועכשיו
זה ברור לי כשמש. שום בדיקה לא תשכנע אותי אחרת. אני מחשבת תאריכים ומבינה שאני
בשבוע הרביעי בלבד. אז...בחילות? כל כך
מוקדם? בהריון של הקטנה הבחילות התחילו בשלב הרבה יותר מאוחר. הבחילות נעשות חזקות
יותר ויותר עם חלוף הימים ואני מתקשה אפילו לשתות, שלא לדבר על לאכול. מסוגלת לאכול
רק קרקרים או לחם יבש ולשתות אך ורק סודה. לא מסוגלת לאכול כלל חלבונים (גבינות,
בשר, עוף, ביצים..).
למרות שאני מייעצת להריוניות בנוגע לתזונה כל הזמן, אני חשה אובדת
עצות. מרגישה כמו סנדלר יחף.
מחליטה ליטול כדורים נגד הבחילות אך המצב לא משתפר, נהפוך הוא.
בשבועיים הבאים הבחילות מסגירות אותי;
מטופל שמגיע מספר לי על נקניק שהכין. למשמע המילה נקניק אני נתקפת
בחילה נוראית, מבקשת סליחתו ורצה החוצה לשירותים. כשאני חוזרת הוא מחייך מאוזן
לאוזן "בהריון הא..?"
אני וחברתי יושבות בבית קפה. אני מזמינה סודה. היא בוחנת את פניי
"בהריון הא...?"
ואז, סוף סוף, אני הולכת לרופאה לקביעה הסופית.
בהריון.
(הא???)
החשקים:
כעבור ארבעה שבועות הבחילות חלפו כלא היו, ואת מקומן מתחילים לתפוס החשקים
המוזרים.
השעה 10:00 בבוקר ואני מפנטזת על המבורגר עסיסי. מתקשרת לגבר –
"היום הולכים לאכול המבורגר". "הנה זה מתחיל..." הוא ממלמל. אחר הצהריים המחשבה על המבורגר מתחלפת במחשבות
על פיצה. אני מסמסת לגבר "תביא פיצה בדרך הביתה". לא, הוא לא מביא.
מזל, כי עכשיו בכלל בא לי סלט גדול.
התיאבון מתחיל לחזור אליי ואני מרגישה את גופי שוב מתאזן. אני לא
מתנגדת לחשקים שתוקפים אותי (במבה בשעת לילה מאוחרת, ג'ינג'ר כבוש, סופגנייה חמה)
ולצידם אוכלת כרגיל אוכל בריא ומזין.
אבל חשק אחד לא עוזב אותי מאז תחילת ההריון. החשק לסושי. מכירים את זה שכאשר משהו הוא בגדר
"אסור" הוא הופך להיות הכמיהה הכי חזקה שלכם? אז ככה זה עם הסושי. אני
מתחילה להתחרט על כל ההזדמנויות שהיו לי לפני ההריון שבהן לא אכלתי סושי. חולמת על
סושי בלילות ובימים, מדמיינת את כל הרולים שאזמין אחרי הלידה ומתחילה לספור את
הימים.
ההורמונים:
אני מקנחת את אפי ומתייפחת לתוך הטישיו. לא יכולה לעצור את הדמעות.
הגבר שב הביתה. שוב הוא יתפוס אותי על חם.
"מה קרה?" הוא שואל.
"זה, זה פשוט כל כך עצוב..." אני עונה לו.
הוא מביט בי – מקופלת מול הטלויזיה, עם ערימת טישיו ועיניים נפוחות
מדמעות. וכעת מביט על התוכנית המשודרת.
"לירון! זה מאסטר שף! מה את בוכה?"
"אבל... זה כל כך מרגש" אני מנסה להסביר.
הוא מגלגל עיניים.
בהזדמנות אחרת תפס אותי מתייפחת מול הפירסומת של סלקום.
אכן, מצב קשה.
העלייה במשקל:
בדרך כלל אני משתדלת לא להישקל לעיתים קרובות. אבל בהריון אני נשקלת אחת לשבוע, למעקב. בשבועות הראשונים אני לא עולה כלל במשקל, וזה כמובן מיד מלחיץ
אותי "אולי משהו לא בסדר?". אך כשאני נזכרת בבחילות ובחוסר התיאבון שהיו
לי - נרגעת.
בשבוע ה- 12 אני נשקלת ומגלה שעליתי פתאום שני קילו. אני מביטה בראי
ומגלה את כל השינויים. האגן שהתרחב, הבטן שקצת התחילה לבלוט החוצה, החזייה שכבר
החלפתי.. אני אוהבת את גופי בהריון. תחושה
של נשיות מתפרצת וזוהר שקורן החוצה .מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה מחמאות כמו
בהריון...
לעיתים מטופלות מגיעות אליי בתחילת הריון מפוחדות מהעלייה במשקל
ומהשינויים בגוף ואני מצטטת להן –
"זכרי שבגופך מתחולל נס. חיים חדשים נוצרים בתוכך, והגוף צריך
לעבור שינויים כדי לתמוך בפלא הזה."
(מתוך – המדריך השלם לתזונה בהריון, טובה קראוזה דיאטנית קלינית)
ובאמת – זה נס גדול, ועליי להודות עליו יום יום.
וכשאני מגיעה לסקירת המערכות הראשונה, והפלא הזה כבר נראה בבירור מוצץ אצבע ומעורסל בתנוחה מפונקת, אני מודה עוד יותר.
וכשאני מגיעה לסקירת המערכות הראשונה, והפלא הזה כבר נראה בבירור מוצץ אצבע ומעורסל בתנוחה מפונקת, אני מודה עוד יותר.
גם את בהריון? מתכננת הריון? היעזרי באתר "תזונה טובה" או היכנסי לדף הפייסבוק "המדריך השלם לתזונה בהריון"
לאתר שלי
לעמוד הפייסבוק
