בקרוב מאוד אחגוג שנה לקליניקה שלי!
לפני כשנה החלטתי להתחיל דרך עצמאית. דרך מרגשת, שונה, מיוחדת, מסקרנת
ומאתגרת.
והכי חשוב- הדרך שלי.
אחת המטופלות הראשונות שלי היתה ד'. הגיעה במטרה ברורה של ירידה
במשקל. "אני רוצה תפריט מסודר
ומאורגן, בו אדע בכל שעה ביממה מה עליי לאכול" אמרה לי בפגישתנו
הראשונה. "למה כל כך חשוב לך לדעת מה
לאכול בכל שעה ביממה?" שאלתי אותה . "כי אין לי גבולות" היא ענתה.
בפגישותינו העוקבות דיברנו על הגבולות בחייה. היא סיפרה לי שמעולם לא
היו לה גבולות ברורים, בשום תחום בחייה. גבולות מפחידים אותה, מלחיצים אותה,
גורמים לה להרגיש לכודה. מרגישה שבגלל שאין לה גבולות משלה, היא חייבת גבולות
חיצוניים, ואותי בתור "שומר".
"האם תרצי ללמוד לשרטט את גבולות האכילה שלך, כדי שלא תהיי זקוקה
ל"שומרים" כל חייך?" שאלתי אותה, "אני יכולה לנסות ללמוד"
ענתה.
בתוך התהליך שד' עברה, אני עברתי תהליך משלי.
בחרתי להיות עצמאית, ללא
גבולות ברורים. אין יותר עבודה בין השעות 09:00-17:00. להיות עצמאית פירושו להיות
24 שעות בתוך העסק שלך, כי אני = העסק שלי.
הגיע שלב בו לא יכולתי לשאת את העומס. בשלב זה זימנתי התבוננות – איך
החיים שלי נראים עכשיו? אני בקושי בבית,
בקושי רואה את הבת שלי, מנהלת שיחות טלפון כל שעות הערב המאוחרות, יושבת
על פיתוח וקריאת חומרים בשעות מאוחרות. עייפה.
ערב אחד חזרתי בשעה 22:00 הביתה לאחר טיפול. לאחר יום שלם של עבודה.
הגעתי לבית חשוך ודומם. לא התראיתי כל היום עם משפחתי. "לא עוד"!
החלטתי עם עצמי.
ערב אחד ד' חזרה הביתה לאחר יום קשה במיוחד בעבודה. היא לא אכלה שעות
רבות. פתחה את המקרר, הוציאה את סיר הספגטי הקר ואכלה בעמידה. לאחר שסיימה את
תכולת הסיר, כל גופה זעק - "לא עוד!"
התחלנו את התהליך היחד – היא משרטטת לעצמה גבולות ואני משרטטת את
שלי.
הרגשתי קצת כמו ילדה בתהליך, מנסה לברר עם עצמי מה נכון עבורי. |
| לשרטט את הגבולות שלי |
אבל, מהו גבול? איך שומרים עליו?
אני רואה גבול כדבר חיובי, המגן עליי . גבולות הם לא איסורים. גבולות
לא נועדו כדי ליצור הגבלות. הגבלות ואיסורים בדרך כלל גורמים לנו לרצות
"לשבור" אותם. [ראו ערך "הפרי האסור", סיפור די מפורסם...]
הגבול הראשון שהציבה ד' לעצמה היה "מעתה אני אוכלת רק בישיבה,
ברוגע, וללא הסחות דעת מסביבי".
הגבול הראשון שהצבתי אני לעצמי היה "עובדת שני ערבים
בשבוע בלבד".
גבולות ניתנים ללמידה, ניתנים לשינוי תוך כדי התנסות וניתנים לפעמים
גם לגמישות. איך שומרים על הגבולות? כמו תמיד, באמצעות החברים הטובים: עקביות
והתמדה .
וכך, צעד אחר צעד, כל אחת מאיתנו
בנתה את גדר גבולותיה: גבולותיי לעסק וגבולותיה לאכילה.
בתוך התהליך הזה, גילינו שתינו את העוצמות שלנו, את התכונות החיוביות שגורמות לנו להתמיד בגבולות שהצבנו לעצמינו ואת האפשרות לצאת לפעמים מחוץ לגבולות אך לדעת גם לחזור בחזרה.
ובעוד אני כותבת את הפוסט הזה, עולה בי חיוך כשאני נזכרת בשיר של "התרנגולים" (מילים: דן אלמגור)-
כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?
האם ה"לא" הוא "לא" - ובאמת
אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת",
או שה"לא" הוא רק "עוד לא"
אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".
..
..
כשהיא אומרת "לא" לזה היא מתכוונת,
לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא".
לכן ה"לא" שלה סופי, מוחלט,
רק היא קובעת, לא שום בית משפט,
אז תהיה לי תרנגול
ואל תהיה חכם גדול.
היא לא רומזת "כן", או "אולי" או "בוא",
כשהיא אומרת "לא", היא מתכוונת "לא!
לאתר שלי
לעמוד הפייסבוק
בתוך התהליך הזה, גילינו שתינו את העוצמות שלנו, את התכונות החיוביות שגורמות לנו להתמיד בגבולות שהצבנו לעצמינו ואת האפשרות לצאת לפעמים מחוץ לגבולות אך לדעת גם לחזור בחזרה.
ובעוד אני כותבת את הפוסט הזה, עולה בי חיוך כשאני נזכרת בשיר של "התרנגולים" (מילים: דן אלמגור)-
כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?
האם ה"לא" הוא "לא" - ובאמת
אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת",
או שה"לא" הוא רק "עוד לא"
אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".
..
..
כשהיא אומרת "לא" לזה היא מתכוונת,
לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא".
לכן ה"לא" שלה סופי, מוחלט,
רק היא קובעת, לא שום בית משפט,
אז תהיה לי תרנגול
ואל תהיה חכם גדול.
היא לא רומזת "כן", או "אולי" או "בוא",
כשהיא אומרת "לא", היא מתכוונת "לא!
לאתר שלי
לעמוד הפייסבוק
